עוה"ד לא יקבלו שכר טרחה עקב הפסקת ייצוגם כאשר קיים הסכם שכ"ט מותנה

רקע

1.         התובעים הינם עורכי דין אשר ייצגו את הנתבע 1, בת.א. 505/95 בבית המשפט המחוזי בירושלים בתביעת נזיקין שניהל נגד מדינת ישראל, בה עתר לפיצויי נזקי גוף, לאחר שנפגע מירי פקחי מכס שעבדו בשירות המדינה (להלן " התביעה"). 

2.         בפסק הדין מיום 10.08.98 דחתה כב' השופטת הכט את התביעה בת.א. 505/95 הנ"ל, וחייבה את הנתבע 1 בהוצאות. ביום 18.10.98 הגישו התובעים בשם הנתבע 1 ערעור על פסק הדין, לבית המשפט העליון בע"א 6521/98.

3.         טרם הסתיים הליך הערעור, הודיע הנתבע 1 על חילופי התובעים כעורכי דינו ומילא תחתם את ידו של נתבע 2, שאף הוא עורך דין, לייצגו בהליך הערעור.

4.         על רקע חילופי הייצוג, פרץ סכסוך בין הצדדים בתיק זה, שעיקרו הסכם שכר הטרחה ושכה"ט המגיע לתובעים, ובגינו הגישו התובעים את התביעה בתיק זה.

טענות התובעים בכתב התביעה

5.         את הערעור לבית המשפט העליון הגישו התובעים, לבקשת הנתבע 1 ובידיעתו.

על פי החלטת כב' ביהמ"ש העליון, הערעור נשמע על דרך הגשת סיכומים בכתב והשלמת טיעון בע"פ, ובתום טיעון התובע בע"פ, הורה ביהמ"ש העליון על השלמת טיעון בכתב. ואולם, לאחר שעמל התובע על השלמת סיכומיו בכתב והגישם לביהמ"ש העליון, הוא הופתע לגלות כי הם הוחזרו אליו בעקבות הודעת הנתבע 2 מיום 9.4.00, כי הנתבע 1 ייפה את כוחו להמשיך בהליך הערעור ולהודיע על הפסקת ייצוגו ע"י התובעים.

6.         בנסיבות אלה, טוענים התובעים כי בהפסקת ייצוגם, יש לראות את נתבע 1 כמי שהפר את הסכם שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% מההישג, כמקובל בתביעות נזקי גוף, לאחר שהתובעים נתנו לו שירותים משפטיים במשך שנים ומבלי שהוא שילם להם את שכרם, ומשכך זכאים התובעים לפיצוי בשיעור 20% משווי התביעה מכוח ההסכם ו/או כשכר ראוי על עבודתם, ו/או בשל עשיית עושר ולא במשפט ע"י הנתבע 1.

7.         הנתבע 2 קיבל, לטענת התובעים, את הייצוג בשלב סיום התיק, בחוסר תום לב, היות שידע כי התיק בשלבי סיום וסיכויי הערעור טובים, הוא לא הבטיח את שכרם והוצאותיהם של התובעים בטרם קיבל על עצמו את הייצוג ועל אף שנתבקש ע"י התובע לחזור בו מקבלת הייצוג, הוא סרב. לפיכך, יש לראותו  כמי שעשה עושר ולא במשפט, ו/או גרם להפרת החוזה בין התובעים לבין הנתבע 1 ו/או נהג בדרך לא מקובלת בכך שלא הבטיח את שכר טרחתם והוצאותיהם של התובעים בטרם קיבל על עצמו את הייצוג, וכאחראי לכל נזק והפסד שנגרם לתובעים בגין מעשיו ו/או מחדליו.

8.         התובעים טוענים כי הפסדם בגין הפסקת ייצוג הנתבע 1 מסתכמים בסך של 438,178 ש"ח עפ"י הפירוט שלהלן:

א.         מאחר ובין התובעים לנתבע 1 הוסכם על שכ"ט עו"ד באחוזים מההישג, לפיו ישלם הנתבע 1 20% מכל סכום שייפסק לזכותו, התובעים מעריכים את סכום הפיצוי שהיה מגיע לנתבע 1 אילו סיימו את התיק בעצמם בכ- 1,000,000 ש"ח. לפיכך, יש לחייב את הנתבעים בתשלום שכ"ט עו"ד בשיעור של 20%, דהיינו בסך 200,000 ש"ח, ובתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית מיום 02.05.95 (מועד הגשת התביעה לביהמ"ש המחוזי)  - בסה"כ 405,918 ש"ח .

ב.         בנוסף, הוצאות המשפט שהתובעים הוציאו עבור הנתבע 1 כלהלן:

תשלום עבור חוות דעת רפואית בסך 3,000 ש"ח מיום 20.04.94.

תשלום עבור אגרת בית משפט מחוזי בסך 593 ש"ח מיום 02.05.95.

תשלום עבור אגרת בית המשפט העליון בסך 2,097 ש"ח מיום 18.10.98.

הפקדת ערבות בבת המשפט העליון בסך 20,000 ש"ח מיום 09.11.98.

ובסה"כ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, סך של 32,260 ש"ח .

טענות הנתבעים בכתב ההגנה